כלי הערכה עצמית | CBC – אימון קוגניטיבי-התנהגותי

שאלון להערכת רמת
החוסן הרגשי קוגניטיבי

מאת ד"ר שחר צדוק | מבוסס על שאלוני CERQ ו-TMMS המתוקפים

רציונאל השאלון

שאלון זה פותח במסגרת מחקר שנעשה על ידי ד"ר שחר צדוק, מרצה ומרכז תכנית להכשרת מאמנים באוניברסיטת בר-אילן, ומבוסס על שני כלי מדידה מתוקפים: CERQ – שאלון ויסות הרגש הקוגניטיבי (Garnefski et al., 2001), ו-TMMS – סולם המטה-מצב הרוח (Salovey et al., 1995).

הבסיס התיאורטי נשען על גישת האימון הקוגניטיבי-התנהגותי (CBC), הגורסת כי תפיסת האדם את האירוע – ולא האירוע עצמו – היא הקובעת את תגובתו הרגשית וההתנהגותית (Palmer & Szymanska, 2007). כפי שניסח זאת אפיקטטוס: "בני אדם אינם מגיבים למציאות כפי שהיא, אלא כפי שהם תופסים אותה."

מטרת שאלון זה היא להרחיב את המודעות העצמית בלבד ואינו מיועד למטרות אבחון קליני או ייעוץ.

החוסן הרגשי נמדד דרך שלושה ממדים:

🧠
ויסות קוגניטיבי
אסטרטגיות חשיבה
בעת אירוע שלילי
🔍
מודעות רגשית
בהירות ותשומת לב
לרגשות
⚙️
מטה-קוגניציה
התבוננות ושינוי
דפוסי חשיבה
0 מתוך 20 שאלות0%
הוראות: קראו כל משפט בעיון וסמנו את המספר המתאר בצורה הטובה ביותר כיצד אתם מתנהגים בדרך-כלל כאשר אתם חווים אירוע שלילי או לא נעים.
1 = כמעט אף פעם  |  3 = לפעמים  |  5 = כמעט תמיד
1
1. לאחר חוויה שלילית, אני חושב/ת כיצד להתמודד עם הסיטואציה בצורה הטובה ביותר.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
2. אני חושב/ת שאוכל ללמוד משהו משמעותי מהסיטואציה שחוויתי.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
3. אני חושב/ת שאוכל להפוך לאדם חזק יותר כתוצאה ממה שעברתי.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
4. אני חושב/ת שעליי לקבל את העובדה שהדבר קרה.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
5. אני חושב/ת על דברים נעימים ומרגיעים שאינם קשורים למה שעברתי.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
6. אני חושב/ת שהכל יכול היה להיות הרבה יותר גרוע ממה שקרה בפועל.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
2
7. אני שקוע/ה ברגשות שהסיטואציה עוררה בי ומתקשה/ת לשחרר אותם.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
8. אני מרגיש/ה שאני זה/זו שאשם/ה במה שקרה.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
9. אני חושב/ת שמה שעברתי הוא הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לאדם.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
10. אני חושב/ת ללא הפסקה עד כמה המצב שחוויתי היה נוראי.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
3
בשאלות הבאות: 1 = לא מסכים/ה כלל  |  3 = מסכים/ה חלקית  |  5 = מסכים/ה מאוד
11. אני לעתים קרובות מודע/ת לרגשותיי בנוגע לנושאים השונים שאני מתמודד/ת איתם.
לא
מסכים/ה
מסכים/ה
מאוד
12. אני מקדיש/ה תשומת לב רבה לאופן שבו אני מרגיש/ה.
לא
מסכים/ה
מסכים/ה
מאוד
13. בדרך כלל יש לי בהירות רבה לגבי רגשותיי – אני יודע/ת מה אני מרגיש/ה ומדוע.
לא
מסכים/ה
מסכים/ה
מאוד
14. כשאני מוטרד/ת, אני מזכיר/ה לעצמי את כל ההנאות שיש לחיים להציע.
לא
מסכים/ה
מסכים/ה
מאוד
15. אני מנסה/ה לחשוב מחשבות חיוביות, גם כשאני מרגיש/ה רע/ה.
לא
מסכים/ה
מסכים/ה
מאוד
4
1 = כמעט אף פעם  |  3 = לפעמים  |  5 = כמעט תמיד
16. אני מסוגל/ת להתבונן על מחשבותיי כאילו מבחוץ ולבחון האם הן מציאותיות ומדויקות.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
17. אני מזהה/ה כאשר הדיבור הפנימי שלי הוא שלילי ולא מסייע להשגת מטרותיי.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
18. כשאני מזהה/ה דפוסי חשיבה לא מקדמים, אני מסוגל/ת לשנות את נקודת המבט ולנסח חלופה מאוזנת.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
19. אני מאמין/ה שאוכל להתמודד עם אתגרים ולצמוח כאדם מתוכם.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
20. אני מסוגל/ת לשמור על יציבות נפשית גם בעתות לחץ ואי-ודאות.
כמעט
אף פעם
כמעט
תמיד
⚠️ נא לענות על כל 20 השאלות לפני הגשת השאלון.

המידע מעובד באופן מקומי בלבד ואינו נשלח לשום שרת

מתוך 100
רמת החוסן הרגשי הקוגניטיבי שלך

💡 המלצות אישיות בגישת CBC

📚 מקורות (APA 7th Edition)

Bond, F. W., Hayes, S. C., Baer, R. A., Carpenter, K. M., Guenole, N., Orcutt, H. K., Waltz, T., & Zettle, R. D. (2011). Preliminary psychometric properties of the Acceptance and Action Questionnaire–II: A revised measure of psychological inflexibility and experiential avoidance. Behavior Therapy, 42(4), 676–688. https://doi.org/10.1016/j.beth.2011.03.007

Garnefski, N., Kraaij, V., & Spinhoven, P. (2001). Negative life events, cognitive emotion regulation and emotional problems. Personality and Individual Differences, 30(8), 1311–1327. https://doi.org/10.1016/S0191-8869(00)00113-6

Garnefski, N., & Kraaij, V. (2007). The Cognitive Emotion Regulation Questionnaire: Psychometric features and prospective relationships with depression and anxiety in adults. European Journal of Psychological Assessment, 23(3), 141–149. https://doi.org/10.1027/1015-5759.23.3.141

Green, S., & Palmer, S. (Eds.). (2019). Positive psychology coaching in practice. Routledge. https://www.routledge.com/9781138059375

Palmer, S., & Szymanska, K. (2007). Cognitive behavioral coaching: An integrative approach. In S. Palmer & A. Whybrow (Eds.), Handbook of coaching psychology: A guide for practitioners (pp. 86–117). Routledge.

Palmer, S., & Whybrow, A. (2006). The coaching psychology movement and its development within the British Psychological Society. International Coaching Psychology Review, 1(1), 5–11.

Salovey, P., Mayer, J. D., Goldman, S. L., Turvey, C., & Palfai, T. P. (1995). Emotional attention, clarity, and repair: Exploring emotional intelligence using the Trait Meta-Mood Scale. In J. W. Pennebaker (Ed.), Emotion, disclosure, & health (pp. 125–154). American Psychological Association. https://doi.org/10.1037/10182-006

Southwick, S. M., & Charney, D. S. (2018). Resilience: The science of mastering life's greatest challenges (2nd ed.). Cambridge University Press. https://doi.org/10.1017/9781108395274

Wells, A. (2009). Metacognitive therapy for anxiety and depression. Guilford Press. https://www.guilford.com/9781606232569

Zadok, S. (2016). הפסיכולוגיה של האימון הקוגניטיבי התנהגותי (CBC) [The psychology of cognitive behavioral coaching].

הבהרה חשובה: שאלון זה מיועד להרחבת המודעות העצמית בלבד ואינו מהווה אבחון קליני.
בכל קושי נפשי יש לפנות לאיש מקצוע מוסמך (פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד/ת סוציאלי/ת קליני/ת).
© ד"ר שחר צדוק | אימון קוגניטיבי-התנהגותי