מאת שחר צדוק, מאמן ומטפל CBT , מרצה ומרכז תכנית להכשרת מאמנים באוניברסיטת בר אילן

אימון קוגנטיבי-התנהגותי ognitive Behavior CoachingC הוא אימון הגישה המשלבת בין טכניקות קוגניטיביות, התנהגותיות, דימוי עצמי ואסטרטגיות מתחום הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי CBT.

במאמר זה נתאר את התפתחותו של תהליך אימון המתבסס על עקרונות בגישה הקוגניטיבית. בנוסף נסקור את התפתחות המחקרים שנעשו בתחום זה בשנים האחרונות.
מחקרים אלה משקפים את השאיפה של "תעשיית" האימון להפוך לרשת רחבה ומקצועית יותר בקרב הקהילה האירופאית והבינלאומית.

אימון קוגניטיבי התנהגותי (CBC)

אימון קוגניטיבי-התנהגותי הינו תהליך המשלב טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות, המאפשרות למתאמנים להגשים את מטרותיהם באמצעות שינוי הרגלי חשיבה והתנהגות.
מחקרים מראים, כי אימון קוגניטיבי-התנהגותי הוא אחד המודלים, הנפוצים ביותר, שנעשה בהם שימוש בתהליכי אימון פסיכולוגיים, שנעשו בבריטניה. (Palmer and Whybrow, 2006) נכון להיום, אימון קוגניטיבי התנהגותי מדווח כגישה המועילה ביותר וכגישה פסיכולוגית לאימון (Palmer and Whybrow, 2006) והוא נגזר ממספר סוגי טיפול ,CBT אשר נחקר רבות ואף נחשבות לשיטות טיפול מהפופולריות והיעילות. (Neenan, 2006)
בסיס הראיות ליעילותו של האימון הקוגניטיבי התנהגותי הולך וגדל בעקבות תוצאות מחקרים ובהן המלצות למחקרים נוספים כדי לשפר את יעילותו.

יסודות האימון הקוגניטיבי התנהגותי

אימון קוגניטיבי התנהגותי, CBC מתבסס על .CBT בסיסה של גישה זו נעוץ כבר במאה הראשונה לפני הספירה כאשר אפיקטטוס הפילוסוף היווני מהאסכולה הסטואית טען כי, "בני אדם אינם מגיבים למציאות כפי שהיא, אלא כפי שהם תופסים אותה". כלומר מה שמשפיע על תפיסת המציאות היא המחשבה של הפרט.
מאוחר יותר הפילוסוף קאנט תיאר את ארבעת השלבים העוקבים מתפיסה לפעולה: "אני רואה נמר, אני חושב שאני בסכנה, אני חש מפוחד, אני רץ".

הדבר הדגיש את הקשר בין קוגניציה (מחשבה), רגש ופעולה/ התנהגות. בשנת 1906הסוציולוג דובויז ציין שהרהורי חשיבה חיוביים מקדמים תפקוד בריא (וריפוי של בעיות תפקודיות).
החל משנות ה-50 פסיכולוגים החלו להשתמש בגישה ההתנהגותית בהקשר טיפולי. תורת ההתנהגות מתארת למידה המבוססת על העקרונות, שבני אדם לומדים באמצעות התניות (תהליך למידה פסיבי). התניות אלו מניעות התנהגות ברמה לא מודעת. שינוי התניות אלה נעשה בדרכים כגון מודעות לתגובות אוטומטיות, שינוי תגובות אלה וחשיפה הדרגתית כטיפול בהימנעויות (כגון: חשיפה לשימוש במעליות, טיסות, כלבים ועוד)
בשנת 1962 אלברט אליס חקר את המנגנון של הפרעה רגשית כשהחל לפתח את הגישה שלו, הידועה בשם טיפול רציונלי-אמוטיבי בה הוא בחן את תפקיד האמונות והסכמות של הפרט כגורם מתווך בין אירוע לבין תגובות רגשיות והתנהגות של האדם.

אהרון בק (1967, 1976) פיתח את גישת "הטיפול הקוגניטיבי", בה ניתן דגש על תפקיד ה"דיאלוג פנימי" (=דיבור פנימי) המשפיע על רגשות והתנהגויות של הפרט. בק מצא, כי בעוד אנשים לא תמיד היו מודעים לדיאלוג הפנימי שלהם, הם יכולים ללמוד לזהות אותו באמצעות הרגש, שאותו חשו בעת האירוע. הוא מתאר 10 טעויות או "עיוותי" חשיבה.
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מדגישה אם כך את המחשבות, האמונות והתהליכים הקוגניטיביים של הפרט כמשפיעים על הרגשות של האדם ומכאן על תגובותיו ההתנהגותיות.

אימון המבוסס על טיפולCBT איך זה עובד ?

ההבדל העיקרי בין אימון קוגניטיבי התנהגותי לבין טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא במהות הבעיות של הלקוח שבהם צריך לטפל.(Neenan, 2008a ; Palmer and Szymanska, 2007)

האימון מיועד לאוכלוסיות שאינן קליניות לעומת הטיפול המיועד לאוכלוסיות קליניות. (Good et al., 2009)

האימון מתמקד בפיתוח יכולות של התבוננות מחשבה ורגש, שינוי פרספקטיבה (חשיבה רציונאלית מקדמת), עיצוב ה- BEING (הכולל אני עתידי, חזון וערכים) וכלים לניהול עצמי להשגת מטרות/ הטמעת השינוי.

האימון מיועד לאנשים המקיימים שיגרה בריאה ומעוניינים בתהליך למידה המאפשר ניהול עצמי טוב יותר, השגת מטרות, פתרון בעיות וחסמים (שאינם משבשי שגרה) תוך פיתוח חשיבה מטה-קוגניטיבית מקדמת.
תוצאות האימון מתחומים שונים יהיו בדרך כלל: שינוי הרגלי חשיבה והתנהגות, וויסות רגשי, פיתוח המסוגלות העצמית, המנהיגות האישית, פיתוח היצירתיות, והתמודדות עם קשיים ומצבי לחץ.
ואילו הטיפול מתמקד באנשים שבעקבות בעיות חרדה, הפרעות אישיות ומצבים פתולוגיים שונים לא מצליחים לנהל שגרת חיים תקינה.

אימון קוגניטיבי התנהגותי כמו בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מוגבל בזמן, מכוון מטרה וממוקד (כאן ועכשיו) (Neenan and Palmer, 2001), והוא מבוסס על ההנחה, כי מה שהאדם חושב על אירוע מסוים, ישפיע באופן ישיר ומובהק על איך הוא מרגיש ומתנהג. (Palmer and Szymanska, 2007)
כלומר שינוי המחשבה מקדם התנהגות אחרת ותוצאות טובות יותר.

חשיבה מטה-קוגניטיבית – התבוננות על עיוותי החשיבה שלנו

כפי שצוין האימון הקוגניטיבי כמו הטיפול הקוגניטיבי הוא בגדר גישה רציונליסטית המתבסס על הנחת היסוד שאדם יכול לפתח מיומנויות מטה קוגניטיביות (חשיבה ברמה גבוהה). מיומנויות אלה מובילות להשקפה לא שיפוטית של המחשבות עצמם, ולאחר מכן תיקון המחשבה באופן מציאותי יותר, כדי לקרוא תיגר, לתקן ולהחליף מחשבות לא מקדמות.
בתהליך זה מתפתחת תשומת לב לדיבור הפנימי (מחשבות) על מנת לקיים ערעור על מחשבות מעכבות (לא מקדמות) בהשגת מטרותינו, שאף גורמות לנו לחץ, שחיקה ועוד.
כלומר עיקרו העיסוק של אימון CBC הוא תיקון של עיוותי חשיבה, פרדיגמות ואמונות יסוד לא מקדמות.

מה הם עיוותי חשיבה?

עיוותי חשיבה הם טעויות עיבוד / פרשנות, כאשר האדם מתמקד מבחינה קוגניטיבית בנתונים לא מספיקים או לא מתאימים, ומסיק מסקנות לא רציונאליות ולא מדויקות או נכונות.(Palmer and Szymanska, 2007)
דוגמאות לעיוותי חשיבה: הסקת מסקנות מהירות (שהינן בדרך כלל שגויות), חשיבה של הכל או לא כלום, לקיחת אחריות יתר (ייחוס עצמי), ניבוי עתיד, הפיכת רגשות לעובדות, חשיבה רגשית ועוד.
דוגמאות למחשבות הנגזרות מעיוותי חשיבה: "אם לא אקבל 100 במבחן, אני לא שווה", " הכל בגללי", "אני בטוח שיקרה משהו רע", אם אני חושב שהוא משקר אז זו האמת", "אני חייב להצליח" ועוד…
מחשבות כאלה מציפות בנו רגשות שליליים "לא מקדמים", כגון כעס, חרדה, אשמה וכדומה.

ניתן לראות ממחקרים (שחלקם מצוטטים במאמר זה) שיש בסיס חזק ליעילות של אימון קוגניטיבי התנהגותי בשינוי עיוותי החשיבה בתחומי חיים שונים כגון: מקום עבודה, חיים ואימון בתחום הבריאות.

התפתחות המחקר והשימוש באימון קוגניטיבי התנהגותי – סקירה

המכון הלאומי לבריאות ולמצוינות בבריטניה המתבסס על מחקרים קליניים, ממליץ על שילוב אימון CBC במסגרת טיפול בבעיות פסיכולוגיות רבות. (בנוסף ולא כתחליף לטיפול)
גם בטיפול קוגניטיבי התנהגותי וגם בטיפול רציונלי-אמוטיבי (שהוא סוג של טיפול קוגניטיבי התנהגותי) השתמשו באופן נרחב ביחידים ובקבוצות שאינן קליניות. (NICE, 2005 )אימון קוגניטיבי התנהגותי החל לצמוח באופן יותר משמעותי בשנת 1990, כאשר אנשי מקצוע באימון אימצו גישת טיפול קוגניטיבית התנהגותית לעבודה עם יחידים באופן לא קליני לשימוש אישי ולשימוש במקום העבודה. (Neenan, 2008a ; Palmer and Szymanska, 2007)

דריידן וגורדון מתארים התאמה של הטיפול התנהגותי-קוגניטיבי ואת הטכניקות להתמודדות עם לחצים שיתאימו לשימוש על ידי אנשי עסקים בכירים.Dryden and Gordon) ,1993 )
(Grant and Greene 2001 , 2004) משלבים אימון ממוקד מטרה (אימון תוצאתי) וגישה של אימון קוגניטיבי-התנהגותי ומתארים כיצד הגישה של האימון קוגניטיבי-התנהגותי יכולה להיות מיושמת לניהול טוב יותר של מחשבות, רגשות והתנהגות מול שינוי. ניתן לראות שאיתגור המתאמן להחליף מחשבות שליליות במחשבות מעודדות, משפרות ביצועים.
Peltier רואה יעילות בשילוב רחב של תיאוריות טיפוליות, לרבות התיאוריה הקוגניטיבית ויישומה על אימון בכירים.(Peltier, 2001 , p. xiii)
Grant (2001b) נותן סקירה מפורטת של ספרות מתחום הפסיכולוגיה גם עיוני (תאורטי) וגם ניסיוני, ומציע מסגרת קוגניטיבית התנהגותית לפסיכולוגיה של האימון.
(Grant, 2001a ) משנת 2001 ואילך, התפרסמו מאמרים, פרקים וספרים המתייחסים באופן ישיר לאימון הקוגניטיבי, לאימון קוגניטיבי- התנהגותי ולאימון התנהגות רציונאלי אמוטיבי.
אימון להצלחה אקדמית ((Kearns et al,2008 קירנס ועמיתיו חקרו את ההשפעה של אימון קוגניטיבי התנהגותי בהשלמת עבודת דוקטורט בקרב סטודנטים ומצאו, כי המשתתפים שיפרו את יכולתם בניהול זמן, הגדרת מטרות מכוונות מטרה ויכולת לתקשר טוב יותר עם הממונים עליהם באופן קבוע, מה שהוביל ללחץ מופחת וליכולת להשלים את עבודת הדוקטורט.

התפתחות המחקר באימון קוגניטיבי התנהגותי קבוצתי והמלצות למחקרים נוספים

גרנט (Grant, 2003) חקר את ההשפעה על קבוצות "אימון לחיים" המתמקדות על מציאת פתרונות באמצעות טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. העזרה והייעוץ ניתנה לעשרים משתתפים שסיימו לימודים מתקדמים (תואר שני ואילך) במסגרת תקופה העולה על עשרה שבועות. במחקר זה נמצא שיפור באיכות החיים והשגת מטרות ויעדים. במחקר זה לא היתה קבוצת ביקורת, דבר זה היווה מגבלה בהתחשב במוטיבציה הטבעית של המשתתפים.

גרין ועמיתיו Green and colleagues (2005, 2006) ערכו "התערבות" (עזרה/ ניסיון לעזור בתחום הייעוץ) במסגרת אימון לחיים המבוסס על טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות ממוקדות לפתרון (בעיה כלשהיא). 56 משתתפים צוותו לאחת מן התוכניות באופן אקראי לתוכנית בת עשרה שבועות. ניתוח סטטיסטי של הממצאים מעיד על שאיפות/ מטרות גדולות יותר, רגשות חיוביים, פיתוח רווחה נפשית (כמו: צמיחה אישית, התמצאות בסביבה, יחסים טובים עם הזולת, השגת מטרות, קבלה עצמית ותקווה).

ספנס וגרנט (בשנים 2005, 2007) ערכו מחקר עם קבוצת ביקורת אקראית בהשתתפות 64 אנשים, הבודק את ההשפעה של "אימון לחיים" גם בהקשר של חיים מקצועיים וגם בהקשר של אותו מעמד/סטטוס (בעבודה) באמצעות התמקדות במציאת פתרונות על ידי טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. שתי הקבוצות הראו עלייה משמעותית במדדים של השגת יעדים ומטרות.

( Libri and Kemp 2006 )ערכו מחקר על מקרה בודד/יחיד על מנת לחקור את ההשפעה של האימון הקוגניטיבי-התנהגותי על ניהול מכירות בתחום הפיננסים. מסגרת של 12 שבועות אימון הביאה לביצועי מכירה טובים יותר, מדדי הערכה מרכזיים: הערכה ומסוגלות עצמית, שליטה עצמית והערכה אישית של הביצועים.
(Kearns and colleagues 2007) חקרו את ההשפעה של אימון הקוגניטיבי התנהגותי על פרפקציוניזם. נעשתה התערבות באמצעות סדרה של סדנאות לקבוצה שמנתה 28 סטודנטים להשכלה גבוהה אשר השתמשו במדד של פרפקציוניזם במגוון תחומים (רב-מימדי).
נמצא כי גורם זה (פרפקציוניזם) פחת גם במעקב חודשי (פגישה פעם בחודש) וגם צומצם מיד לאחר כל פגישה. בעוד ש "רגשי הנחיתות" לא פחתו מיד לאחר כל פגישה אלא במעקב החודשי. קירנס ועמיתיו ציינו את העדר קבוצת הביקורת במחקר זה. כמו כן הם ציינו את הפוטנציאל למחקר עתידי שיבחן את השפעות הקיימות של ק'אוצינג על מסגרות זמן ארוכות טווח.

אימון לעמידות בפני שינוי (הסתגלות לשינוי)

(2007 Green et al) חקר את היעילות של תכנית קוגניטיבית-התנהגותית "אימון לחיים" ממוקדות פתרון.
המחקר כלל קבוצה אקראית של 56 נשים בוגרות בית ספר תיכון המשתתפות ב"אימון לחיים" או נמצאות ברשימת המתנה לקבוצת הביקורת. תוצאות המחקר הראו עלייה משמעותית בעמידות קוגניטיבית (עמידות בפני שינוי), תקווה וירידה משמעותית ברמות הדיכאון.
עורכי המחקר ציינו, כי מחקר עתידי עשוי להשוות בין השפעה של נוכחות "מבוגר תומך" לבין השתתפות בקואצ'ינג כמו גם היכולת בביצוע מחקר במסגרות נוספות.

אימון להשגת יעדים בתחום הבריאות והרווחה הנפשית

Grbcic and Palmer (2007) בדקו קבוצת ניסוי אקראית בויסות לחץ בקרב 102 מנהלי תיכון, המבוסס על הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, ומצא עלייה משמעותית בביצוע משימות, ויסות רגשות והתמודדות עם הסחות דעת מסוגים שונים. משתתפים דיווחו כי לדיון עם המאמן ולשאר המשתתפים הייתה השפעה חיובית, על המדדים. החוקרים המליצו להשתמש באימון זה בחברות וארגונים.
ספנס ועמיתיו (2008) חקרו אימון ממוקד פתרון ואימון קוגניטיבי התנהגותי בהקשר של בריאות ומצאו כי משתתפים שקיבלו אימון הראו השגת מטרות במידה רבה יותר בהשוואה לקבוצה שקיבלה סדרה של סמינרי חינוך בנושא בריאות.
במחקר נוסף אותו ערך (Grant et al. 2009) בקרב מנהלים נמצא שיפור בהשגת יעדים/מטרות, חוסן נפשי, רווחה במקום העבודה, רמות נמוכות של לחץ ודיכאון.

התפתחויות נוספות בתחום האימון CBC – "הגל השלישי"

ה-ACT מהווה את ה"גל שלישי" של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי הכולל קבלה ומחויבות ((Hayes, 2004-Acceptance and Commitment Therapy- (ACT)והוא מוטמע בשנים האחרון בתהליכי אימון ההתנהגותי קוגניטיבי.(כמו בטיפול CBT)
ACT היא פסיכותרפיה ממשפחת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, אשר משלבת בין העקרונות של הפסיכולוגיה המערבית ובין רעיונות וכלים מעולם הבודהיזם. היא מותאמת לטיפול במגוון רחב של בעיות פסיכולוגיות, וזוכה לביסוס מדעי נרחב.

שמה של הגישה – קבלה (acceptance) ומחויבות (commitment) בבסיס הגישה לומדים כיצד לקבל את הדברים שאינם בשליטתך, ולהתחייב לשינוי הדברים שכן ניתנים לשינוי, כדי להפוך את חייך לטובים יותר. הטיפול בגישה זו הוא אקטיבי, ודורש תרגול מצד המטופל. אין זה טיפול שמסתפק בהגעה לתובנה בנוגע לבעיות, אלא כזה שבו המטופל לומד ומתרגל מיומנויות חדשות כדי לשפר את איכות חייו.

באימון מבוסס ACT נתרגל מודעות ותשומת לב בו נתמקד בפיתוח מיומנויות מטה קוגניציה (להתבונן על מחשבות) יצירה וחיזוק של זיכרונות חיוביים, הכרה של מכלול התהליכים הקוגניטיביים, הכרה וקבלה של רגשות על מנת להפחית מחשבות שליליות. (Brewin, 2006 ; O’Broin and Palmer, 2009 )
הדגש הוא על קבלת ההווה כמו שהוא, הגברת המודעות, תשומת לב, קשב (להיות עם יותר תשומת לב) (התבוננות על החוויות האישיות מבלי לערב תגובה רגשית כלשהיא) כמו כן פיתוח מחויבות לשנות את מה שאפשר לשנות בהתאם לערכי האדם.(Claessens, 2010 ; Segal et al., 2002 )

סיכום והמלצות

במאמר סקירה זה ניתן לראות שמחקרים מצאו קשר משמעותי בין אימון הקוגניטיבי התנהגותי לבין הפחתת חרדה ולחץ, הגשמת מטרות ויעדים וכישורים של מטה-קוגניציה. יש ראיות התומכות בשילוב של אימון הקוגניטיבי התנהגותי עם שיטות אימון שונות כמו לדוגמא: אימון תוצאתי ואימון המבוסס על ערנות ומודעות.
ניתן לראות כי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית וטיפול CBT מהווים בסיס אמפירי לתהליכי אימון, בהם ניתן לראות שינוי בהרגלים, השגת מטרות ושיפור ברווחה נפשית.
כאמור המחקרים הנ"ל מהווים בסיס משמעותי לתחום האימון יחד עם זאת אין ספק שנדרש מחקר רב נוסף על מנת לבסס יותר את האימון הקוגניטיבי התנהגותי בהתאם להמלצות המחקר שהובאו לעיל. חשוב לזכור שאימון CBC אינו "אוסף כלים אינטואיטיביים", אלא משנה סדורה בעלת עוגנים אמפיריים, המביאים לתוצאות.

כפי שצוין, אימון בבסיסו מיועד לאוכלוסייה שאינה קלינית, כלומר לאנשים המנהלים חיי שגרה ומעוניינים בשיפור כישורים ומיומנויות בחיי היום יום.
כפי שראינו, בחלק מהמחקרים שהובאו לעיל שולבו תכניות אימון במסגרת הטיפול.
חשוב לציין כי אימון אינו תחליף לטיפול, אלא לעיתים יכול לבוא כחלק ממערך טיפולי שלם, והוא נעשה בשיקול דעת של אנשי מקצוע המוסמכים לכך (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכדומה).

יש לקחת בחשבון, שלעיתים אימון המועבר לאנשים הזקוקים לטיפול יכול לגרום לנזקים (וזו עילה לתביעה משפטית).

ביבליוגרפיה

מאמר זה עובד מתוךCognitive Behavioral approaches/ Stephen Palmer and Helen Williams עפ"י הביבליוגרפיה הבאה:
Brewin, C.R. (2006) Understanding cognitive behavior therapy: A retrieval competition account. Behavior Research and Therapy, 44, 765-84.
Collard, P. and Walsh, J. (2008) Sensory awareness mindfulness training in coaching: Accepting life's challenges. Journal of rational- Emotional and Cognitive-Behavior Therapy, 26 (1), 30-7.
Dryden, W. and Gordon, J. (1993) Peak Performance: Become more Effective at Work. Didcot, UK: Mercury Business Books.
Grant, AM. (2001a) Towards a Psychology of coaching. Retrieved from: http:// www.reframe.dk/ Towards_a_Psychology_of_Coaching. Pdf (accessed May 31, 2011).
Grant, A.M. (2001b) Coaching for Enbanced Performance: Comparing Cognitive and Behavioral Approafhes to Coaching. Paper presented at the 3rd International Spearman Seminar: Extending Intelligence: Enhancement and New Constructs, Sydney. Retrieved from: (accessed November 10, 2008).
Grant, A.M. (2003) The impact of life coaching on goal attainment, metacognition and mental health. Social Behavior and Personality, 31 (3), 253-64.
Grant, A.M., Curtayne, L., and Burton, G. (2009) Executive coaching enhances goal attainment, resilience and workplace well-being: A randomized controlled study. The Journal of Positive Psychology, 4 (5), Sep, 396-407.
Grbcic, S. and Palmer, S. (2007) Brief report: A cognitive-behavioral self-help approach to stress management and prevention at work: A randomized control trial. The Rational Emotive Behavior Therapist: Jornal of the Association for Rational Emotive Behavior Therapy, 12 (1), 41-3.
Green, S., Grant, A.M. and Rynsaardt, J. (2007) Evidence-based life coaching for senior high school students: Building hardiness and hope. International Coaching Psychology Review, 2 (1), 24-32.
Green, S., Oades, L.G., and Grant, A.M. (2005) An evaluation of a life-coaching group program: Initial Findings from a waitlist control study. In: Cavanagh, A.M. Grant and T. Kemp (eds) Evidence-based COACHUNG, Vol 1 : Theory, Research and Practice from the Behavioral Sciences. QLD Australia: Bowen Hills. pp. 127-41 .
Green, L.S., Oades, L.G. and Grant, A.M. (2006) Cognitive-behavioral, solution-focussed life coaching: Enhancing goal striving, well- being, and hope. The journal of Positive Psychology, 1 (3), July, 142-9.
Kearns, H., Gardiner, M., and Marshall, K. (2008) Innovation in PhD completion: The hardy shall succeed (and be happy!). Higher Education Research and Development, 27 (1), 77-89.
Neenan, M. (2006) Cognitive behavioral coaching. In: J. Passmore (ed.) Excellence in Coaching: The INDUSTRY Guide. London: Kogan Page .pp. 91-105.
Neenan ,M. (2008a) From cognitive behavior therapy (CBT) to cognitive behavior coaching (CBT). Journal of Rational-Emotive and Cognitive-Behavior Therapy, 26 (1), 3-15.
Neenan, M. and Palmer, S. (2001) Cognitive behavioral coaching. Stress News, 13 (3), 15-18.
NICE (2005) Clinical Guidelines for Treating Mental Health Problems. London: National Institute for Health and Clinical Excellence.
O'Broin, A. and Palmer, S. (2009) Co-creating an optimal coaching alliance: A cognitive Behavioral Coaching perspective. International Coaching psychology Review, 4 (2), 184-94.
Palmer, S. and Burton, T. (1996) Dealing with People Problems at work. Maidenhead: McGraw-Hill.
Palmer, S. and Cooper, C. (2007, 2010) HOW to Deal With Stress. London: Kogan Page.
Palmer, S. and Szymanska, K. (2007) Cognitive behavioral coaching: An integrative approach. In S. Palmer and A. Whybrow (eds) Handbook xf Coaching Psychology: A Guide for Practitioners. Hove: Routledge. Pp. 86-117.
Pamer, S. and Whybrow, A. (2006) The coaching psychology movement and its development within the british Psychological Society. International Coaching Psychology Review, 1 (1), 5-11.
Passmore, J. and Marianetti, O. (2007) The role of mindfulness in coaching. The Coaching Psychologist, 3 (3), 131-7.
Peltier, B. (2001) The Psychology of Executive Coaching: Theory and Application. Abingdon: Routledge.
Segal, Z.V., Williams, J.M.g., and Teasdale, J.D. (2002) Mindfulness-based Cognitive Therapy for Depression. New York: Guilford.
Wasik, B. (1984) Teaching parents effective problem solving: A handbook for professionals. Unpublished manuscript. University of North Carolina, Chapel Hill.
Yu, N., Collins, C.G., Cavanagh, M., White, K., and Fairbrother, G. (2008) Positive coaching with frontline managers: Enhancing their effectiveness and understanding why. International Coaching Psychology review, 3 (2) , July, 110-22.