לעבודת מחקר זו יש ערך ממשי בשנת ה-75 למדינה, אשר תיזכר כשנת המשבר החברתי הגדול שידעה מדינת ישראל. מדובר במשבר פוליטי וחברתי שבשורשו משבר הזהות האישית, הדתית, היהודית והלאומית. המחשבה והלך הרוח הפוסט-מודרני כפי שראינו בעבודה זו מקבלת ביטוי במציאות בפלגנות, בריבוי זהויות ובערעור על אידאולוגיה ו"סטטוס קוו" בהקשר לזהותה היהודית של מדינת ישראל. זהו מאבק בין-מגזרי, פוליטי ודתי. ניתן לזהות את אופיו הפוסט-מודרני הרדיקלי והקשה שאינו משאיר מקום למכנה משותף ואינו חותר ל"אמת" כי לדידו אין כזו. עמדה זו נראית לעין ברחוב, בכלי התקשורת וברשתות החברתיות. היא מכונה על ידי הרב שרלו "שדה מוקשים". זוהי עמדה שיש בה כפירה אונטולוגית המבקשת לבטל את ה"יש", מייתרת את הדיאלוג בין מגזרים שונים ומשסה את דעתו של האחר בטענה שכל שיח הוא משחק שפה. הלך רוח זה מערער את ערכי הדת, היהדות, הלאומיות, הזיקה לארץ ישראל, ומנגד מקדם אג'נדות פוסט-ציוניות השואפות ל"מדינת כל אזרחיה".

נראה שמדור לדור האתגר גדול יותר, מאחר שהפער בין מציאות חיינו לעולם הדת וההלכה הולך וגדל. המתח הזה נוגע במשמעות חייו של כל אדם יהודי, חילוני כדתי, באופן מודע או לא מודע. יותר ויותר אנשים מוצאים עצמם בחיפוש זהות שלא נגמר "בים רב-תרבותי" ובטשטוש זהות, היוצרים לעיתים משבר ותחושת ריק.

התוצאה היא ניכור הולך וגדל בציבוריות הישראלית כלפי סמלי הדת וסמלי המדינה עד כדי שיח על מלחמת אזרחים של ממש. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" והאסון שפקד את המדינה ב-7 לאוקטובר עולה הקריאה לאחדות ולריפוי השבר הגדול שהלך והתרחב עם השנים.

ממציאות שכזו עולות משמעויות נוספות לעבודת מחקר זו שיכולה להרחיב את התובנות לתופעות ולאתגרים שהחברה הישראלית חווה, כדלקמן:

• הבנת המציאות הפוסט-מודרנית. הבנה זו חשובה כדי להסביר את המשברים בחברה הישראלית מבחינה פסיכולוגית, פוליטית, חברתית ולאומית.
• עבודה זו יכולה לספק לאנשי חינוך ודת בציונות הדתית הבנה טובה יותר של האקלים הפוסט-מודרני, להרחיב את המודעות לנקודות המפגש של אקלים זה עם העולם הדתי והיהודי. היא חושפת את דרכו הפסיקתית של הרב שרלו בשיטתיות כדגם לפסיקה עם עמדה מטא-הלכתית באקלים פוסט-מודרני. באמצעות עמדה זו ניתן להבין יותר טוב את הצרכים העולים בדורנו ולהקנות מתודות פוסט-מודרניות להתמודדות עם האתגרים בתחומי פסיקת ההלכה, החינוך ובכלל זה משבר הזהות הדתית.
• מחקר זה יכול לשמש מודל חינוכי למערכת החינוך שיתורגם לתוכניות לימוד להתמודדות עם אתגר הזהות הדתית והיהודית באקלים הפוסט-מודרני, הן עבור פרחי הוראה כבר בשלב הכשרתם כמורים והן ליישום התפיסה החינוכית עבור תלמידים. יישום התוכנית בבתי הספר כבר מגיל היסודי בפיתוח חשיבה אנליטית, ערכית ועד גיל התיכון בניתוח דילמות אתיות וחינוכיות בסוגיות שיש בהן חיכוך בין עולם הדת וההלכה ובין המציאות הפוסט-מודרנית.
• מחקר זה יכול לשמש כדגם למחלוקת פרודוקטיבית ולשיח בין-מגזרי בציבוריות הישראלית. דגם זה יאפשר שיח בין חוגים שיש להם מחשבה מודרנית ובין אלה שיש להם מחשבה פוסט-מודרנית. מדובר בשפה משותפת וביכולת הבניה קוגניטיבית מחודשת לחיזוק הזהות הדתית ובעקבותיה לזהות היהודית במציאות המשתנה.
• עבודה זו היא מתודה לדיון תאורטי בסוגיות אקטואליות המבוסס על טקסט. דיון זה יכול לשנות את נקודת המבט שלנו על בעיות הסטטוס קוו החילוניות-דתיות בישראל. לדיון מעין זה עשויה להיות השפעה רבה נוספת על השיח בין הזרמים השונים בחברה הישראלית בימינו.
• האדם החילוני ימצא עניין בעבודה זו כדי להבין את עולם הדת וההלכה וכדי להכיר יותר טוב את מקומה, את חשיבותה של הזהות היהודית ומשמעויותיה. האדם הדתי ימצא בעבודה זו הזדמנות להתבונן "מבחוץ" על התהליכים האישיים והמגזריים שהוא עובר. שניהם ימצאו בעבודה זו את ערכי ההלכה הנבואית המקדמים ערכים של צדק חברתי ואתיקה שיש בהם מכנה משותף בין-מגזרי וכדי לחזק את הזהות היהודית והדתית.