במחקר שנערך על 385 עובדים בפירמה הולנדית גדולה הגיעו לתוצאות מעניינות בעניין הנחמדות. לפי תוצאות המחקר, נשים דומיננטיות ואסרטיביות, המביעות את ציפיותיהן בצורה מפורשת, ולא נסוגות מדרישותיהן, מפוצות בצורה טובה יותר מעמיתותיהן האדיבות שמנסות לרצות. לפי החוקרים, האמור נכון גם לגבי גברים דומיננטיים לעומת עמיתיהם הפייסניים.[1] המחקר נעשה על ידי פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר, ד"ר מיכל בירון מהפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה וד"ר רנה דה רוואר מבית הספר למדעי החברה באוניברסיטת טילבורג בהולנד.

ההגדרה של האקדמיה ללשון העברית למילה "נחמד" היא להיות חביב ובעל חן, נחשק, שרוצים בו מאוד. במילונים אחרים נוכל למצוא גם הגדרות נוספות כגון: חברותי, ידידותי, טוב מזג.

המילה ההפוכה למילה נחמד היא "אנטיפת". ניתן לומר שנחמדות היא ערך או תפיסה הכוללת בתוכה את כל מה שהופך אותנו להיות נחמדים. מכוונה טובה ועד כל מה שיכול להיטיב עם הזולת, כגון: סבר פנים יפות, אדיבות, עזרה הדדית ועוד. אם כן, ברור לכם כמה חשוב להיות נחמדים וכמובן לעודד אחרים לנחמדות. כך נוכל לחזק את החוסן החברתי לעומת התנהגות לא נחמדה שעלולה להיות תוקפנית ולא חיובית.

להיות נחמד גם יכול להיות רע?

אם תחשבו על זה רגע – למטבע שני צדדים. כמו כל ערך, גם ערך הנחמדות יכול להיות טוב או רע. תלוי מה מניע את הנחמדות שלכם.

אפשרות ראשונה היא שאתם נחמדים עד מרצים ובכך אתם מושכים לעיתים בכוח גם נחמדות מהסביבה. אפשרות שניה, אתם נחמדים (ולא מרצים) כי להיות נחמד זה ערך המייצר לכם ולסביבה רגשות חיוביים וזה גם מקדם את החוסן החברתי שלכם. אפשרות שלישית שאתם נחמדים כי אתם לא יכולים לסבול את העובדה שלא יקבלו, אתכם, לא יאהבו אתכם או לא יחשקו בכם.

לפי המחקר, אנשים מהסוג הראשון לא מקדמים את עצמם כנחמדים-מרצים. אנשים מהסוג השני מקדמים את עצמם ואת הסביבה שלהם בתנאי שהם יודעים גם להציב גבולות כלומר להיות אסרטיביים כשצריך. אנשים מהסוג השלישי החרדים לקיומם בדרך כלל סובלים מאוד ולעיתים גם בלתי נסבלים.

האם טוב להיות נחמד? התשובה היא תלוי! כלומר מאיזה מקום אתם נחמדים או ליתר דיוק אלו אמונות יסוד הם הבסיס לנחמדות שלכם!

התבוננו בנחמדות שלכם

אלברט אליס Ellis, 1994)[2]) פיתח את הגישה הקוגניטיבית. הוא טען שמה שמניע אותנו הן אמונות היסוד שלנו. הוא מנה ארבע אמונות יסוד שהן שורש המחשבות שלנו. הן מניעות אותנו ואף מייצרות את הרגשות שמשפיעים על ההתנהגות שלנו.

א. אמונות תובעניות, לדוגמא: "אני מוכרח/חייב." במקרה שלנו: "אני חייב שיאהבו אותי".

ב. אמונות של הפחתת ערך עצמי, לדוגמא: "אני לא שווה." במקרה שלנו: "אני מסתיר את החסרונות שלנו בנחמדות שלי".

ג. אמונות קטסטרופה נוראיות, לדוגמא: "זה נורא ואיום". במקרה שלנו: "אם לא יאהבו אותי, יחמיאו לי אני אבוד, יפטרו אותי".

ד. אמונות של סף תסכול נמוך, לדוגמא: "אני לא יכול לסבול את זה". במקרה שלנו: "לא יכול לסבול את זה שלא נחמדים אלי או לא יכול לסבול את המחשבה שלא מעריכים אותי".

כשאתם מתבוננים על הערך "נחמדות" שאלו את עצמכם:

1. מה היא נחמדות אמת?
2. למה משמעותי לי להיות נחמד?
3. עד כמה אני נחמד ומצד שני יודע לעמוד על שלי כשצריך?
4. מאיזה מקום או אמונת יסוד מונעת הנחמדות שלי?

התבוננו בציטוט של בובר:

"כששני אנשים מתייחסים אחד לשני באופן אנושי ואותנטי, אלוהים הוא החשמל הזורם ביניהם."

כשאתם נחמדים ממקום אנושי ואותנטי אתם כנראה נחמדים ממקום בריא ויכולים לקדם ערכים של אהבה, חברותיות, ביטחון ואפילו שמחה. כך תוכלו לשפר את היחסים הבין־אישיים שלכם זה יקדם אתכם בחיים.

כשאתם נחמדים ממקום לא בריא, לא אותנטי אלא מתוך ריצוי, כאמור לעייל, כנראה שמניעות אתכם אמונות יסוד לא־מקדמות. אמונות אלה הם חסם הצלחה בתקשורת הבינאישית עם הסביבה הקרובה שלכם (משפחה, עבודה וחברים).

אני מזמין אתכם להתבונן על הנחמדות שלכם ושל סביבתכם ולבחור איזה סוג של נחמדות הייתם רוצים לטפח ולקדם.

[1] למחקר המלא: https://english.tau.ac.il/news/nice_women_finish_last_workplace

[2] Ellis, R. (1994). A theory of instructed second language acquisition. In N. Ellis (Ed.), Implicit and explicit learning of languages. Academic Press.