תקציר

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון עד כמה 12 מפגשים של אימון התנהגותי קוגניטיבי CBC המבוסס על מודל ה- REBT יביא לשיפור הוויסות הרגשי של משתתפים לא קליניים בטווח הקצר והארוך. השערות המחקר היו שמיד לאחר התוכנית תהיה עליה בשימוש באסטרטגיות וויסות רגשי אדפטיביות וירידה באסטרטגיות לא אדפטיביות וששינויים אלה ישמרו עד לתקופת המעקב חצי שנה לאחר התוכנית. במחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן השתתפו 247 סטודנטים אשר השתתפו בשני קורסים להעצמה אישית ושלושה קורסים להכשרת מאמנים.

המחקר הנוכחי חשוב משום שהוא נועד לתמוך ביעילות של אימון קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Coaching, CBC) לשיפור וויסות רגשי ובכך לחיזוק היכולת של האדם להתמודד עם לחצים ותסכולים.

לאור זאת, לימוד מיומנויות של וויסות רגשי יכול לתרום משמעותית לחייהם של אנשים נורמטיביים הרוצים להצליח בחייהם תוך צמצום השפעות שליליות של תגובות רגשיות חזקות ובלתי נשלטות. המחקר הנוכחי בחן את השפעתה של תכנית אימון קוגניטיבי התנהגותי (CBC) על יכולת הוויסות הרגשי של משתתפים מאוכלוסיה לא קלינית.

השיטה המרכזית עליה התבססה התוכנית היתה REBT שכללה בחינה של המתאמנים את מידת התוקף והתועלת של מחשבותיהם דרך ערעור וויכוח עליהן והתאמתן במידת הצורך (Neenan, 2008). איסוף הנתונים נעשה דרך העברת שאלונים בשלוש נקודות זמן: לפני התוכנית, מיד לאחריה ובבדיקת מעקב חצי שנה לאחר סיומה. הממצאים שיוצגו במאמר זה הם אלו הנוגעים לשאלון CERQ – The Cognitive Emotion Regulation Questionnaire (Garnefski, kraaij, & Spinhoven, 2002).

בעקבות תוכנית האימון שנערכה חל שיפור בשש מתוך תשע האסטרטגיות הקוגניטיביות לוויסות רגשי שנבדקו כולל: קבלה, הערכה קוגניטיבית מחדש, שימת דברים בפרספקטיבה, חשיבה קטסטרופאלית, התמקדות מחדש בחיובי והרהורים שליליים.  שינויים אלה נשמרו יציבים גם חצי שנה לאחר סיומה. במידת האשמה עצמית חלה ירידה רק בתקופת המעקב ובאסטרטגיות התמקדות מחדש בתכנון והאשמת אחרים לא חל שינוי לאורך כל תקופת המחקר. ממצאים אלה מראים שתוכנית אימון קוגניטיבי התנהגותי יעילה בשיפור הוויסות הרגשי של אוכלוסיה לא קלינית ובהפנמת מיומנויות וויסות ליישומן גם לאחר סיום התוכנית.